לפנייה למומחה לחצ/י כאן
______________________________________________________
שאלה - מה ההבדל בין עמותה לחל"צ (חברה לתועלת הציבור)
תשובה:
ההבדל הראשון והבסיסי ביותר הוא שחברה לתועלת הציבור מתנהלת ופועלת על פי חוק החברות שהוא חוק מודרני ומשוכלל שחוקק ב1999 בעוד עמותה מתנהלת על פי חוק העמותות, שאומנם תוקן מספר פעמים מאז חקיקתו ב- 1980, אך הוא . . . לתשובה המלאה לחץ כאן
שאלה - אישור לפי סעיף 46
אנחנו מעוניינים לגייס תרומות לעמותה שלנו העוסקת בהעצמת העלייה האתיופית - במרבית בקשות התמיכה צוין המושג "אישור לפי סעיף 46" - מה משמעות האישור וכיצד ניתן להשיג אותו.
תשובה
הכוונה לאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה המכיר באותו גוף (עמותה, חברה לתועלת הציבור או אגודה עותמנית) כ"מוסד ציבורי" ותרומות מעל 380 ₪ ועד כ 4 מיליון ש"ח מעניקות זיכוי במס של 35% לתורם. אישור זה שמהווה תמריץ משמעותי למתן תרומות. בתהליך קבלת האישור, נבחנת הבקשה על ידי רשות המיסים ובמידה וההמלצה חיובית היא מועבר להמלצת שר האוצר המביא את רשימת הגופים לאישור ועדת כספים של הכנסת. האישור ניתן למספר שנים לאחר בדיקות של רשות המיסים וחידושו אף הוא כפוף לבדיקה.
את נוסח הבקשה לקבלת אישור לפי סעיף 46 וההסברים למילויו, ניתן למצוא באתר רשות המיסים.
שאלה - הפיכת חברה בע"מ לחל"צ או עמותה
שלום, יש לי חברה בע"מ העוסקת בתחום הרווחה, ואני מתלבט האם להפוך אותה לחברה לתועלת הציבור, או לעמותה. מהן האפשרויות שעומדות בפני ומה ההבדל בחוק בין עמותה/חברה לתועלת הציבור/ חברה בע"מ?
תשובה
הפיכת חברה לעמותה היא בלתי אפשרית מבחינה משפטית והפיכת חברה רגילה לחברה לתועלת הציבור היא צעד משפטי חריג ומסורבל ביותר, שכדאיותו מוטלת בספק. שכן בעוד מטרתה של חברה לייצר רווחים ולחלקם בין בעלי מניותיה, הרי שאסור שרווח יהיה חלק ממטרותיהן העיקריות של עמותה וחברה לתועלת הציבור, וחל איסור לחלקו במישרין או בעקיפין בין חבריהן. לכן קל ופשוט הרבה יותר להקים חברה לתועלת הציבור או עמותה הכוללות במסמכי היסוד שלהן איסור חלוקת רווחים וכן את הדרישות הנוספות של החוק, מאשר להסב חברה רגילה.
ניתן למצוא את נוסח חוק העמותות ואת תיקון 6 לחוק החברות העוסק בחברה לתועלת הציבור באתר רשות התאגידים.
שאלה - מיזם עסקי במסגרת פעילות עמותה
שלום, אני מנהל עמותה וברצוני להקים מיזם עסקי - האם קיימת אפשרות להפעלת עוסק מורשה במסגרת פעילות העמותה?
תשובה
אין כל בעיה שעמותה תקים עוסק מורשה כל עוד הפעילות מוגדרת במטרות החברה.
שאלה - שכירים בעלי קרבה משפחתית
האם שכירים בעמותה יכולים להיות אח ואחות? מהי דרגת הקרבה המותרת בשכירים בעמותה?
תשובה
אין כל מגבלה עקרונית או חוקית על פי חוק העמותות לגבי קרובי משפחה שישמשו שכירים בעמותה. יחד עם זאת, תלוי במה עוסקים השניים. לדוגמא משרד החינוך מגביל העסקת קרובי משפחה באותו מוסד. מכל מקום, כדי שהצדק גם יראה ולא רק יעשה, יש לוודא שלא קיים כל ניגוד ענינים בעיסוקם של השניים.
שאלה - אישור ניהול תקין
מהו אישור ניהול תקין וכיצד ניתן לקבלו?
תשובה
אישור ניהול תקין הוא אישור המוצא על ידי רשם העמותות ברשות התאגידים במשרד המשפטים. האישור מעיד על כך כי העמותה קיימה את דרישות הדיווח של חוק העמותות וכן דרישות נוספות שהוגדרו על ידי רשם העמותות כמפורט בחוברת ניהול תקין שהוצעה על ידי רשם העמותות ושניתן להורידה בקישור להלן:
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/4893249F-7703-4886-BE46-DDAE9E6EBB0B/2792/NIHOLTAKIN.doc
האישור מהווה תנאי סף לקבלת תמיכה מרשויות המדינה, כולל הממשלה הרשויות מקומיות , מפעל הפיס, המועצה להסדר הימורים בספורט ועוד. כמו כן, האישור מהווה תנאי סף לרכישת שירותים על ידי המדינה מאותו גוף, בין שבמכרז ובין שלא במכרז.
את הבקשה לאישור יש להגיש בטופס המצוי בקישור הבא: http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamAmutot/NihulTakin.htm
מכוון שכל אישור מהווה אסמכתא אך ורק מיום הוצאתו ואילך יש להגיש את הבקשה מבעוד מועד שכן למעלה מ10,000 ארגונים מבקשים את האישור מדי שנה.
שאלה: עסקאות מקרקעין בין עמותה ורשות מקומית
האם עיסקה במקרקעין של חכירת מגרש בידי עמותה מאת רשות מקומית פטורה ממע"מ?
תשובה:
בין שני גופים שהם מלכ"ר, אין חיוב במע"מ אולם בעת מכירת מקרקעין ממלכ"ר למלכ"ר יש חיוב במע"מ וזאת על פי הגדרת "עסקת אקראי" שבסעיף 1 לחוק ולפיה:
"עסקת אקראי" -
(1) מכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי;
(2) מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט מכירת דירת מגורים, למלכ"ר, או למוסד כספי;
בפיסקה (2) עולה שכל מכירה בידי כל מי שאין עיסוקו במכירת מקרקעין (ובכלל זה מלכ"ר) לעוסק, חייבת במע"מ אלא שבסיפא נאמר: וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור (מי שאין עיסוקו במכירת מקרקעין וכאן נכנס גם מלכ"ר) ... למלכ"ר.
מכאן שהפרשנות הרווחת היא שמלכ"ר (כמי שאינו עוסק במקרקעין, כמו כל אדם פרטי שאינו עוסק) המוכר מקרקעין למלכ"ר – מבצע עיסקת אקראי החייבת במע"מ.
מובן שעם חיובה של עיסקה שכזו ניתן לקזז תשומות ששולמו בעת הרכישה על פי סעיף 43א לחוק.
שאלה: מהי אגודה עותמנית?
תשובה:
אגודה עותומנית - צורת ההתאגדות ללא כוונת רווח שהיתה נהוגה מחקיקת החוק ב1909 ועד חקיקת חוק העמותות ב1980. מ1980 ואילך לא מוקמות יותר אגודות עותומאניות ורובן נמחקו או הפכו לעמותות. חוק העמותות פטר ארגוני עובדים ומעבידים שהוקמו לפני 1980 מהצורך להפוך לעמותות. יצוין כי עדיין יש מספר מאות אגודות עותומאניות שלא נמחקו ולא הפכו לעמותות.
שאלה: חובות של עמותה שאינה פעילה
עמותה שמזה 3 שנים איננה פעילה. אין בה חברים, אין ועד מתפקד ולא נערכות אסיפות כלליות. בעבר העמותה צברה חוב ל- 3 נושים שונים בסך כולל של כ- 30000 ש"ח, ובחשבון העמותה בבנק יש כ- 10000 ש"ח. בהעדר מוסדות פעילים בעמותה, מי יכול להחליט על חלוקת הכספים לנושים? האם החברים שהיו בועד האחרון שנבחר רשאים להחליט זאת? מהם הקריטריונים לחלוקת הכספים בין 3 הנושים השונים?
תשובה:
עמותה שפעילותה הופסקה חובותיה עולים על סך נכסיה צריכה להיות מפורקת בידי בית משפט. פירוק מרצון של עמותה יכול להעשות רק אם היא יכולה לפרוע את חובותיה.
במצב דברים זה לא ניתן להעביר את חלק מהכסף לנושים שכן הדבר עלול להחשב בבחינת "העדפת נושים" שהיא אסורה בחוק. רק המפרק יוכל לחלק את הכסף במסגרת פירוק העמותה. בקשה שכזאת מוגשת בדרך כלל על ידי הנושים.
שאלה - האם עמותה המוכרת כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 יכולה לקבל תרומות בשם עמותה רשומה אחרת שהיא חסרת סעיף 46
תשובה
אין אפשרות לעמותה המוכרת כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה לשמש כ"צינור" לעמותה שאינה מוכרת על פי אותו סעיף שכן המדובר בעקיפת כוונת הסעיף ויכול אף לשמש כעילה לביטול ההכרה שלסעיף 46 בידי רשות המיסים. העמותה המוכרת כמוסד ציבורי ,יכולה במידה והדבר כלול במטרותיה, לקבל את התרומות ולממן את הפעולות למענן נתרמו התרומות.
שאלה - האם בעת פתיחת פעוטון קהילתי, המטרה "סיוע להתפתחות האישית ולמימוש העצמי של ילדים ונוער וחיזוק זהותם" (שרשומה כאחת ממטרות העמותה) מספקת או שיש צורך במשלוח בקשה להוספת מטרה?
תשובה
הקמת פעוטון הינה מטרה ספציפית שיש לציינה כחלק ממטרות העמותה או להוסיפה במידה ואינה קיימת. מכיוון ומדובר במטרה קרובה למטרות הקודמות של העמותה, ניתן להניח כי רשם העמותות אכן יאשר את השינוי ללא צורך בפניה לבית משפט.
חשוב להדגיש: השינוי לא יכנס לתוקף עד לאישור רשם העמותות
מצורפים הטפסים שנדרש להגיש לרשם העמותות לצורך שינוי מטרה: טופס1, טופס 2
לקריאה נוספת על שינוי מטרות העמותה ניתן לעיין בסעיף 11 לחוק העמותות
לפנייה למומחה לחצ/י כאן