פילנתרופיה בארץ ובעולם

לפנייה למומחה לחצ/י כאן  

  

 שאלה - סוגי פילנתרופיה

לא אחת כאשר אני קורא על פילנתרופיה בישראל אני רואה שארגונים שונים מתמקדים בסוגים שונים. איזה סוגי פילנתרופיה יש והאם זו תופעה חדשה?

תשובה

פרוש המילה פילנתרופיה הוא "אהבת האדם" והכוונה בכך היא לכל פעולה הנעשית על בסיס רצון טוב ומטרתה להיטיב עם האחר. בשיח המקצועי ובשדה החברתי נהוג להתייחס לפילנתרופיה כאל השקעה של משאבים ניכרים- כסף, זמן ומוצרים.
הפילנתרופיה בישראל היא תופעה ותיקה ומוכרת. היא מושרשת בתרבות היהודית המוסלמית והנוצרית, ויש אומרים שהיוותה נדבך חשוב שאפשר את הקמת המדינה. פילנתרופיה הפילנתרופיה התפצלה למספר ערוצי פעילות מרכזיים מאז: פילנתרופיה תאגידית, שהיא הנפוצה ביותר. ויוחדה בהשקעות כספים והטמעת תפיסת אחריות חברתית בקרב עסקים. פילנתרופיה פרטית, שהיא עדיין בחיתוליה כתופעה מובנת ואסטרטגית וייחודה בהשקעות חברתיות של אנשים פרטיים כתמיכה בעמותות ופעילות חברתית בארץ. פילנתרופיה ציבורית שהיא נפוצה מאוד כחלק ממשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, בתי חולים וגופים ציבוריים נוספים ופילנתרופיה קהילתית שהדיון סביבה בישראל כמעט ולא קיים.

עוד על הנושא ניתן לקרוא בנייר עמדה "פילנתרופיה בישראל 2008" שהוכן ע"י מרכז הפילנתרופיה בשיתופים.

 

שאלה - קרנות ישראליות

לאחרונה שמעתי בראיון ברדיו כי אין כזה דבר קרן ישראלית. איך זה מסתדר עם כל הכותרות בעיתונות בנושא? חשבתי שיש מאות כאלו.

תשובה 

בעוד שהקרנות התאגידיות פועלות כחלק מהתאגיד העסקי והקרנות הציבוריות פועלות כעמותה- הקרנות המשפחתיות המועטות הפועלות בישראל נעדרות ישות משפטית ומחפשות עדיין את זהותן הארגונית והמקצועית.  ממשלת ישראל החלה לעסוק בנושא בשנים האחרונות. בנובמבר 2008 אף יצא קול קורא לציבור להתייחס לאפשרות הקמת "עמותת קרן בישראל". המלצות הועדה הממשלתית גובשו וטיוטא שלהן תוצג במהלך השבועות הקרובים לשולחן העגול המימשקי שמוביל משרד רוה"מ לצורך היוועצות.
לכן יש קרנות ישראליות שקמו ופועלות, אך הן אינן בעלות מעמד משפטי כקרן.

  

שאלה - היקפי הפילנתרופיה

מדברים כ"כ הרבה על פילנתרופיה. על כמה השקעות בעצם מדובר, והאם נכון לאמר שהישראלים לא תורמים?

תשובה

אין כיום ולו אדם אחד המסוגל לתת נתונים אמינים על היקפי ההשקעות הפילנתרופיות בישראל- להבחין בין אלו המגיעות מחו"ל לבין אלו שמקורן ישראלי, ובתוך כל קבוצה להבחין בין תרומות פרטיות (של קרנות משפחתיות ועצמאיות), תרומות תאגידיות (של עסקים) לבין תרומות ציבוריות וקהילתיות.
נתייחס לנתונים שכן קיימים: בשנת 2004 היקף הכנסות המגזר השלישי מתרומות מאנשים פרטים ומעסקים בישראל, כמו גם מחו"ל עומד על  19% מסה"כ הכנסותיהם (עליה של 9% מ- 1996) המהווים 15.153 מיליארד ₪ (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בדפוס).
סך הסכומים שנזרקים לחלל האוויר כהערכה לגבי מקורות מספר זה, לא מגיע לכדי 15 מילארד ₪, הסכום המייצג את סך ההשקעות הפילנתרופיות בישראל :
1. המקור למרבית התרומות בישראל מיוחס לארה"ב. ההערכה המקסימלית של ערוץ זה היא של כ- 1.5 מילארד דולר בשנה. (כ- 6 מיליארד ₪).
2. תרומות של אנשים פרטיים ועסקים שדווחו ב-  2003- עמד על 400.9 מיליון ₪ לפי נתוני מס הכנסה ( 231 מפרטיים ו- 169 מעסקים).
3. התמ"ת מספק נתונים משלו, ולהערכתו תרומות עסקים ב-2006 הייתה כ-  1.1 מיליארד ₪.
4. פרופ' בני גדרון מהמרכז לחקר המגזר השלישי בסקר נתינה משנת 2006 התייחס בסך הכל ל- 917 מליון ₪ בשנת 2006, כתרומות של הציבור הרחב בישראל.
גם אם נחבר את ארבעת הסעיפים האלו, על הכפילויות שבהם, לא נגיע ל-15 מיליארד ₪.
אפשרות אחת היא כי  הנתון שיש בידנו, לפיו 19% מסך הכנסות המגזר השלישי בישראל מקורו בתרומות שגוי (הנתון לקוח מסקר המבוסס על ניתוח דוח ההכנסות וההוצאות שהגישו המלכ"רים שנדגמו, לשלטונות מס הכנסה על פעילותם בשנת 2004).
עוד על הנושא במאמר שכתבו עתר רזי אורן ואבישג רודיך בנושא.