רשמים מכינוס השולחן העגול הממשקי ב-14.7
בפברואר 2008 אישרה ממשלת ישראל מדיניות סדורה בכל הקשור ליחסי הממשלה, ארגוני החברה האזרחית וחברות עסקיות הפועלות לקידום מטרות ציבוריות. הביטוי המרכזי להחלטת ממשלת ישראל הוא הקמתו של מיזם "השולחן העגול הממשקי". כ-30 איש, נציגים מכל מגזר, נוטלים חלק במפגשי השולחן העגול, מלבנים ומתווים את מושגי היסוד שיהוו את הבסיס לשיח בין מגזרי פורה ויעיל.
במפגש השולחן העגול הממשקי שנערך לפני חודש, ישבו סביב שולחן מלבני ארוך, ולא עגול כמצופה, עשרים וחמישה חברים וחברות ואורחים נוספים לדיונים על הרחבת שיתופי הפעולה בין שלושת המגזרים במשק - הממשלה, המגזר העסקי והמגזר השלישי - וחיזוק היחסים בין שלושת המגזרים.
הצופה התמימה בדיון השולחן האחרון התרשמה כי היחסים בין המגזרים מתנהלים בשיח מכובד ומקדם, וכן שכל חברי השולחן מחויבים לקדם את החברה האזרחית בישראל באמצעות השיח השוויוני שניהלו.
אז איך מקדמים את החברה האזרחית בישראל?
חלקו הראשון של המפגש הוקדש לנושא קידום ההתנדבות בארץ. על אף שרבים חושבים שאנחנו אומה מתנדבת, וכך גם כמה חברים בשולחן, הנתונים מראים ששיעור ההתנדבות בישראל נמוך ביחס למדינות מערביות אחרות. הסכמה גורפת התקבלה בדיון על יציאתה לדרך של תוכנית תלת מגזרית לקידום ההתנדבות בישראל, שנהגתה על ידי חברי השולחן, נציגים מטעמם ומומחים נוספים. התוכנית שהתקבלה מציעה להרחיב את תחום ההתנדבות כך שיכלול גם יזמות חברתית, תחומי תוכן התנדבותיים מגוונים, אופני התנדבות גמישים והתנדבות במקום העבודה, כפי שבא לידי ביטוי במושג 'השתתפות חברתית', שנבחר להתווסף להגדרת ההתנדבות.
התוכנית נשענת על המודל האנגלי, ששם את הדגש על עיקרון ה- PSPP (שותפות בין ממשלה, מגזר עסקי ומגזר חברתי), ומבוססת על חשיבה אסטרטגית לקידום הנושא, חקיקה ותקנות, שותפות בין מגזרית ופיתוח תשתיות באמצעות ארגונים קיימים, תוך שכלול הכלים ותכלול הפעילויות.
למרות שבדיונים מצומצמים שהתקיימו לפני כינוס השולחן, הובעה התנגדות של המגזר העסקי לתוכנית (שנבעה כנראה מחוסר הרצון של כמה נציגים לשתף פעולה עם הממשלה והחשש שתפגע האוטונומיה של החברות לבחור את אופי ההתנדבות בארגונם), לאחר שהוצגה התוכנית במלואה, לא נשמעו קולות אלו, והוסכם על יציאתה לדרך של התוכנית.
בחלקו השני של המפגש נגשו החברים לבחור את הנושא הבא שיעלה על סדר היום לדיון בשולחן העגול. מבין מספר הצעות שהועלו, בחרו יושבי הראש של השולחן, המייצגים את שלושת המגזרים, את הנושא - עידוד הנתינה ופיתוח הפילנתרופיה בישראל.
חברי השולחן הביעו תמיכה רבה בבחירת הנושא, ומוחם הקודח החל לייצר רעיונות ויוזמות לקידומו. הקלות במיסוי, תוכניות matching, מתן ניקוד במכרזים ממשלתיים לחברות שתורמות, מעמד חוקי לקרנות, רגולציה ליזמות חברתית ואות הנשיא לתורם הם רק חלק קטן מהרעיונות שהוצעו במהלך השולחן ואחריו. בתום הכינוס הוחלט להקים ועדה מצומצמת לפיתוח תוכניות וכלים לקידום הנושא.
ראש הממשלה, שלקח חלק בדיון, תמך בעידוד הנושא, ואף הציע רעיונות לקידומו.
מפגשי השולחן העגול הממשקי הם דוגמא לשיח פורה המבוסס על שיתוף פעולה בין שלושת המגזרים. המסגרת הייחודית מצליחה לגשר על ההתפלגויות וההסתעפויות הרבות בתוך המגזרים ובניהם, ולהתמסר למטרת קידום רעיונות חברתיים חשובים. במהלך שתי שנות קיומו הספיק השולחן - לכונן מסגרת לשיח בין-מגזרי ברמה הלאומית בישראל, לממש חלקית תוכנית כלכלית תלת-מגזרית ובתוך כך להקים מרכז לייעוץ פיננסי לעמותות, לנהל מטה חירום בתקופת עופרת יצוקה, להציג תוכנית תשתיתית לקידום ההתנדבות בישראל, וכמובן, לקדם שיח שוויוני (יחסית) בין נציגי המגזרים השונים.
נכתב על ידי: עדי פרג'ון, רכזת השולחנות העגולים בשיתופים
ארגון שיתופים נבחר לשמש כ"גורם המאפשר" - הגורם המפעיל, המייעץ והמלווה של מיזם השולחן העגול הממשקי.