אורני פטרושקה, משקיע חברתי מרשים שצמח בישראל, עמד בשבוע שעבר מול עשרות בעלי הון ומנהלים בכירים במשק, בכנס "מנהלי המאה" ובחר לפתוח דיון סביב אחד הנושאים הכואבים בחברה הישראלית: למרת שהמצב הכלכלי משתפר, ובעלי ההון מתרבים, שיעור התרומות במדינת ישראל נותר נמוך וביחס לתוצר הוא מהווה עשירית בלבד מהיקף התרומות בארה"ב.
אם מדי פעם אני שואלת את עצמי מי הוא פילנתרופ, ומה מבדיל בינו לבין מתנדב שתורם מזמנו מדי פעם לעמותה או פרויקט חברתי כלשהוא, הדברים של אורני נתנו לי תשובה. הבחירה שלו לתרום מהונו הפרטי לאורך שנים, אך יותר מכך - לקחת צעד קדימה ולצאת באמירות אישיות על תפיסת האחריות החברתית הפרטית שלו, כמו גם מה כדאי לה לחברה הישראלית להתברך בו - היא אחת מהגדרות הפילנתרופיה ויש להוריד בפניו את הכובע על כך.
בשנים האחרונות קמו מספר קרנות ישראליות ויש מספר ישראלים בעלי הון שתורמים רבות מכספם וזמנם. מעבר לתרומה הכספית הם גם מנהלים שיח מכבד עם ארגוני השטח, לאחר למידה של צרכים והעדר פחד מלתת לאנשי המקצוע להוביל אותם - גם אם אותם אנשי שטח אינם בעלי המאה. אך למרות כל אלו, עדין לא ניתן לדבר על תופעה רחבה של פילנתרופיה פרטית ישראלית. בעיקר ביחס לפוטנציאל הקיים במשק המצליח שיש לנו כאן. דווקא על רקע ההצלחות העסקיות והיציבות הכלכלית המרשימה, החברה האזרחית בישראל משתוקקת לפילנתרופיה במיטבה: אחראית, איכותית ומקצועית.
לישראל מגיעה פילנתרופיה שתשפיעה על קהל היעד ותהיה משמעותית עבורו. כזו המקדמת חברה אזרחית דמוקרטית, פלורליסטית ושוויונית לכל אזרחיה. בעלת חזון, מבוססת על דוגמה אישית וצניעות, משתפת משאבים, ולא פחות חשוב - משמעותית עבור התורם ומקדמת את חזונו החברתי.
כמו כל שינוי חברתי, זה יעשה ע"י שילוב של מספר אסטרטגיות פעולה. החמש המרכזיות שאני יכולה להצביע עליהן:
ראשית- פיתוח תרבות של תרומה בקרב כל שכבות האוכלוסייה בדגש על בעלי אמצעים. שיותר ישראלים יחושו שתרומה כספית לצד התנדבות הינה עשייה של לקיחת אחריות והשפעה על החברה והמדינה. עשייה שתייצר עתיד טוב יותר לכולנו.
שנית- קידום חקיקה ומדיניות מס שתעודד פילנתרופיה. חקיקה ומדיניות שמשמען הכרה של המדינה בקיומה של התופעה ומתן לגיטימציה לה. כדוגמה, לא ניתן להמשיך במציאות בה אין בישראל ישות משפטית בשם "קרן".
שלישית- יצירת דעת קהל חיובית סביב פילנתרופיה מיטבית כתמריץ למשקיעים נוספים להצטרף לעשייה. ישראלים רבים שעולמם הערכי מושתת על תרומה לא רוצים להיות מזוהים עם המושג פילנתרופיה והשקעה חברתית כי הוא נתפס בקונוטאציה שלילית. רביעית- פיתוח מידע וידע בנושאי השקעות חברתיות וניהולן. משקיעים חברתיים הרוצים למקסם את ההשקעות שלהם חסרים ידע וכלים כיצד לעשות זאת, וכל שכן מנהלי הקרנות הנשכרים על ידם. חמישית- הרחבת האמון בין התורמים לבין ארגוני המגזר השלישי ונשואי התרומות. צר לראות את הפער בין מאות הארגונים הפועלים בצורה מקצועית ויעילה לטובת קהלי היעד שלהם, לבין התדמית של ארגונים אלו שמרתיעה משקיעים מלתמוך ביוזמות חשובות אלו.
הכרות עם פילנתרופים ישראלים כמו גם מנהלי הקרנות - מחויבים, ערכיים ומקצועיים, מחזקת את רוחי כי ניתן לעשות את השינוי. אך עלינו לשלב יכולות כי האתגר גדול. שיתוף פעולה בין ריבוי הכוחות הפעילים יביא לכך. והנהנים תהיה החברה בכללותה.
לקריאה נוספת אודות מרכז הפילנתרופיה בשיתופים לחץ/י כאן