בלוג שיתופים: אפקטיביות, יעילות ומדידה?

אפקטיביות, יעילות או מדידה בניהול החברתי ובכלל

בהמשך להרצאתו של מרטין ברוקס על הפעילות בארגונו  -NPC

הקדמה קצרה - ביום שלישי האחרון, התקיים מפגש של מנהלים/ות חברתיים לדיון והרצאה על אפקטיביות ארגונית, מפגש זה התקיים לאור הגעתו לארץ של מרטין ברוקס מנהל ארגון ה- NPC, והיה יוזמה של ארגון מידות בשיתוף פעולה עם מתן, המרכז למנהיגות מתנדבת בג'וינט ושיתופים.

למי שלא היה בהרצאה אספר שההרצאה עסקה בפעילותו של ארגון ה NPC הבריטי  (שדומה למידות ברעיון) שמודד ארגונים חברתיים על 6 תחומי פעילות של הארגון.

לאחר ההרצאה התעורר דיון סביב שאלת המדידה, האפקטיביות והקשר בין ניהול עסקי לניהול ארגון חברתי.

הדיון בשבילי הוא הזדמנות לכולנו לחדד שלושה נושאים לחשיבה:

1. חידוד מושגים.

2. תיאור הפרדוקס הקיים בניהול העסקי.

3. תיאור המורכבות בבחינת אפקטיביות בארגון חברתי.

ראשית, מושגים: התנהל דיון על שלושה מושגים השונים אחד מהשני: אפקטיביות, יעילות ומדידה.

• המושג אפקטיביות שואל את המנהל: עד כמה הארגון מצליח להשיג את מטרותיו?
• המושג יעילות שואל את המנהל: עד כמה הארגון מצליח במינימום משאבים לייצר מקסימום תפוקות?
• והמושג מדידה מציב את השאלה מה קורה בארגון בנושאים השונים שנבחרו להיבדק?

הקשר בין שלושת המושגים אינו לינארי בהכרח. דהיינו: ארגון יעיל אינו בהכרח אפקטיבי, ומדידה אינה מעידה לא על יעילות ולא על אפקטיביות. על מנת שיהיה קשר ביניהם צריך לפרוט (1) מה הן מטרות הארגון, (2) כיצד יעילות הארגון יכולה לשרת את מטרות הארגון ו(3)מה עלינו למדוד מחד כדי לקדם את היעילות הארגונית ומאידך כדי לקדם את האפקטיביות של הארגון. סביר להניח שאלו יהיו מדדים שונים עם קשר שונה ביניהם.

השאיפה בכל מקרה אינה צריכה להיות הרחבת היקף המדידה והמדדים בארגון ואינה צריכה להיות הרחבת תהליכים שעוסקים במדידה. שהרי צריך לזכור כל העת שהמדידה היא רק אמצעי לדעת מה קורה ואינה מטרה בפני עצמה אינה מייצרת יעילות או אפקטיביות (ולעיתים היא עלולה לייצר את ההפך).

שנית, הניהול בעסקים. עלו קולות במפגש שנתנו קרדיט גבוה לניהול המקצועי במגזר העסקי ועסקו בשאלת יבוא הכלים מהעסקי לחברתי וכאן מתעוררות שאלות קשות. ראשית, המגזר העסקי עוסק בעיקר ביעילות ופחות באפקטיביות. שנית, הניהול הוא תורה שפותחה במדעי החברה ואינה בבעלות כל מגזר שהוא. המגזר העסקי עושה בה שימוש ניכר יותר מהמגזר החברתי, אבל מכאן אין להניח שהוא עושה שימוש אפקטיבי. הרי המשבר הכלכלי האחרון מעיד בהכרח על הסכנה בהאדרת הניהול במגזר העסקי.

משבר 2008 הוא תוצאה של מגוון תופעות וחלקן הניכר הוא בניהול לא תקין בעליל של מערכות פיננסיות. המשבר התחיל ממערכות פיננסיות שבאופן פרדוקסאלי הן המערכות הכי מדידות שיש. תהליכי המדידה הטכנולוגיים והמתקדמים ביותר פותחו במערכות פיננסיות ולמרות כל תהליכי המדידה והטבלאות והמספרים, מודל המשכנתאות בבנקים בארה"ב לא זוהה כמודל לא אפקטיבי וחמור מכך מסוכן לאין שיעור לחברה כולה. כך שניתן להסיק שתי מסקנות מרכזיות: האחת שצריך להיזהר מלהאדיר את המגזר העסקי וכל גוף צריך לבחון את עצמו ולשמור על ענווה ראויה. והשנייה והחשובה יותר היא שמדידה אינה פתרון ליצירת אפקטיביות ארגונית. פירוט התמונה הכוללת לעשרות ולמאות מדדים לעיתים משבשבת בצורה ניכרת את תהליכי קבלת ההחלטות וראית התמונה כולה.

שלישית, המורכבות בבחינת אפקטיביות בארגון חברתי.

כפי שתיארתי עד כה קיים קושי אמיתי ומשמעותי בבירור השאלה - עד כמה הארגון משיג את מטרותיו. הקושי מתעצם בארגון חברתי השואף לייצר שינוי חברתי. השפעה חברתית היא שאיפתו של ארגון חברתי, אבל היקפי ההשפעה, יוצאים פעמים רבות הרבה מעבר לפעילות בפועל של הארגון. השפעה חברתית יכולה להתבטא ברמת התודעה הציבורית, התפישה הציבורית וההתנהגות המדינית והחברתית. כיוון שתהליכים אלו מורכבים מהרבה משתנים ועוסקים בתוצאה ארוכת טווח, נראה שפעמים רבות האתגר בהשגת מטרות אלו הוא גדול וחשוב לאין שיעור. תפקידנו הוא לחקור ולחפש את הדרכים לבחון ולפתח את היכולת לדעת כיצד להרחיב השפעה חברתית וכיצד לאמוד אותה. בדרך זו נוכל לבסס תהליכים לשיפור רמת האפקטיביות של המלכ"רים בישראל.

( ניתן לקרוא עוד על Impact חברתי ואפקטיביות ארגונית בקישור הבא)

הכותבת: לילך דורה, מנהלת המרכז להתמקצעות בשיתופים.